כלי לוח שנה

🌙 לוח שמש–ירח: שני מאורות, לוח אחד

הלוח הגרגוריאני (הלועזי) מבוסס כולו על השמש — שנה של 365 ימים, ללא קשר לירח. הלוח המוסלמי, לעומתו, מבוסס כולו על הירח — שנה של כ-354 ימים, ולכן חודשיהם "נודדים" בין העונות.

הלוח העברי הוא לוח לוני–סולרי: חודשיו מסונכרנים עם הירח (כל חודש מתחיל עם ראש חודש), אבל השנה מסונכרנת עם השמש באמצעות שנת עיבור. בלי עיבור, פסח היה "נודד" עם הזמן ועלול היה להגיע בסתיו — אבל התורה מצווה ש"שמור את חודש האביב". הפתרון: כל שנת עיבור מוסיפים חודש שלם — אדר ב׳.

🔢 מחזור של 19 שנה — המחזור של מטון

כיצד יודעים אילו שנים הן שנות עיבור? חכמי ישראל (ואחריהם גם האסטרונום היווני מטון) גילו שכל 19 שנה — 235 חודשי ירח שווים כמעט בדיוק ל-19 שנות שמש. בתוך ה-19 שנה ישנן 7 שנות עיבור: שנים 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19 במחזור.

כדי לבדוק אם שנה כלשהי היא שנת עיבור, מחשבים את שארית חלוקתה ב-19: אם השארית היא 3, 6, 8, 11, 14, 17 או 0 — השנה מעוברת.

🔤 אותיות השנה — כשמספרים הם אותיות

בעברית, לכל אות ערך מספרי (שיטת גימטריה): א=1, ב=2 … ט=9, י=10, כ=20 … ק=100, ר=200, ש=300, ת=400. שנות הלוח העברי כתובות כצירוף אותיות. אנחנו כעת באלף השישי, ולכן מושמטת ה-ה׳ (=5000) ורושמים רק את מאות, עשרות ויחידות.

שתי אותיות שלא כותבים בשמות השנים: יה (=15) ו-יו (=16) — כיוון שאלו צירופים של שם ה׳. במקומן כותבים ט״ו ו-ט״ז.

📅 סדר החודשים ומשמעות שמותיהם

הלוח מונה שני "ראשי שנה": תשרי הוא ה-1 לחודשים לפי מניין השנים (ומכאן ראש השנה), וניסן הוא "ראשון לחודשים" לפי מניין הקציר והמועדים.

⚖️ דחיות — למה ראש השנה לא תמיד ביום שנחשב?

חכמים קבעו ד׳ דחיות ("לא אד״ו ראש") — כללים שמונעים מ-1 תשרי ליפול בימי ד׳ (חשש ביום-כיפור שיחול ביום שישי או ראשון), ו׳ (יום כיפור לא יכול לחול בשישי, שמא יהיו שני ימי מנוחה רצופים) ו-א׳ (מסיבה דומה). כדי לממש דחיות אלו, חשוון וכסלו "מתגמשים" — כל אחד יכול להיות בן 29 או 30 ימים. השנה העברית יכולה להיות:

• חסרה — 353 / 383 ימים (חשוון וכסלו בני 29)
• כסדרה — 354 / 384 ימים (חשוון 29, כסלו 30)
• שלמה — 355 / 385 ימים (חשוון וכסלו בני 30)

הספרה הנמוכה היא לשנה רגילה, הגבוהה — לשנת עיבור.

✡️ סימני זכרון — "בהר״ז הכ״ז"

חכמי הלוח המציאו סימנים קצרים לזכור את מבנה השנה. הנפוץ שבהם: "בהר״ז הכ״ז" — ראשי תיבות של שנות העיבור במחזור ה-19: ג׳, ו׳, ח׳, י״א, י״ד, י״ז, י״ט.

סימן נוסף: "גו" לחודשים המלאים (30 ימים) ו"וח" לחודשים החסרים (29 ימים) — בשנה כסדרה: ניסן, סיוון, אב, תשרי, כסלו, שבט (ואדר ב׳ בשנת עיבור) — מלאים; אייר, תמוז, אלול, חשוון, טבת, אדר — חסרים.

🕍 ספירת השנים — מתי מנינו מהבריאה?

הלוח העברי מונה שנים "לבריאת העולם" (Anno Mundi). מסורת המניין מבוססת על חיבור שנות חיי האבות בתורה, ומקורה בחשובי כמה גאונים בתקופת הגלות. הקביעה המדויקת — שהעולם נברא בכ״ה באלול, ואדם הראשון נברא ב-1 תשרי — נקבעה על-ידי רב האי גאון ורבים אחרים.

ההפרש בין הלוח העברי ללועזי: שנת 1 תשרי 5786 = ספטמבר 2025. ההפרש המקורב הוא 3,760–3,761 (תלוי באיזה חלק של השנה אתם — לפני או אחרי ראש השנה).